יש כלל במשפט הבינלאומי ובדיני העונשין של כמעט כל העמים, ששלטון השוויון הוא לפני החוק. (שוויון בפני החוק) אומרים. זה גם ב סעיף 7 של 'ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם' נאמר כי הרפובליקה האסלאמית חתומה גם היא.. על פי כלל זה, כל בני האדם שווים בפני החוק..
גם עדויות מוסלמיות על מנהיגיהן הדתיים מצביעות על כך שהם הכירו בכלל השוויון בפני החוק.. כך למשל, חדית' ידוע של האמאם עלי, האימאם השיעי הראשון, מצביע על נכונותו לשבת על בסיס שווה עם התובע בתקופת הח'ליפות וכאשר היה בסכסוך משפטי נגד יהודי על החזקת שריון מלחמה, הוא היה מוכן לשבת על בסיס שווה עם התובע ולהיכנע לפסיקת בית המשפט, שהצביע לטובת הצד השני.. או שמא זהו חדית' שנביא האסלאם היה מוכן להלקות אדם שטען כי הצליף בו שלא בצדק?. כוונתי כאן אינה לחקור את האמת או את חוסר הדיוק של סיפורים אלה, אלא רק להתחשב באמונותיהם הדתיות של המוסלמים..