אל תשמור ההפגנות הבחירות איראן שביתות והצלה;

המאבק בין הבוחרים למחרימים שב והסלים לקראת הבחירות. הבוחרים טוענים כפי שטענו בעבר, כאשר המדינה במצב רוח רע, בחירת נשיא מתון תסייע למתן את המצב ולהקל על הלחצים הכלכליים והפוליטיים.. מנגד, המחרימים סבורים כי הבחירות לנשיאות הרפובליקה האסלאמית — בנוסף להיותו סיעתי וסגור, שלושים ומשהו בוצעו במרמה, ובסבב האחרון הוא נערך בסדר גמור, במחיר דמם של כמה מאות איראנים. — היא חסרה את המינימום הנדרש להשתתפות העם, ולפיכך אין להשתתפות בבחירות כאלה כל תוצאה אחרת מלבד מתן לגיטימציה עממית למערכת האסלאמית..

הן הבוחרים והן המחרימים סבורים כי דעותיהם שלהם עדיפות על אלה של הצד השני וכי אופוזיציהם אינם מבינים את המצב הנוכחי במדינה או שהם בוגדניים ומוטים מיסודם.. שני הצדדים מאמינים כי השתתפותם או אי השתתפותם תהיה פעולה פוליטית גדולה שתהיה לה השפעה עצומה על עתיד המדינה.. הבוחרים מתעקשים שההצבעה למועמד המועדף עליהם מזיקה לריבונות משום שמועמד האופוזיציה אינו יכול לנצח.. גם המחרימים סבורים שהצבעתם אינה נושאת פרי בנוסף למערכת הכבוד והסמכות. (כוח לגיטימי) לתת, מה שחסר היום.. מה שהופך את כל חילוקי הדעות הללו לחסרי משמעות הוא החזרה עליהם שוב ושוב לאורך השנים.. הבוחרים הצביעו למועמדיהם בתקופות שונות בתקווה לשינוי, והמחרימים החרימו את הבחירות בתקופות שונות, ובסופו של דבר מצבה של ארצנו החמיר מיום ליום.. לא הצבעת הבוחרים הביאה לשינוי משמעותי במצב מולדתנו בעשורים האחרונים, וגם החרמת הבחירות לא הצליחה להתיר את קשרי האומה.. הבחירות במערכת האסלאמית הן תופעה טריוויאלית ובמקרה הטוב המאבק בין המאפיה בתוך המעצמה על משאבים נוספים, שהשתתפות או אי-השתתפות בהם לא יובילו לשינוי משמעותי בזכות עצמה.. אנחנו לא יכולים לקוות לחזור על אותה התנהגות באותם תנאים במשך שנים ועשורים ולקבל תוצאות שונות..

התקווה לשינויים קלים ונטולי כאב באמצעות בחירות, פועלת כאופיום בחברה האיראנית ומונעת היווצרות תנועות עממיות.. העם האיראני מעדיף, במקום להעלות דרישות לגיטימיות באמצעות יצירת תנועות אזרחיות והפגנות ציבוריות — שהיא הדרך ההגיונית להעלות דרישות כאלה — לחכות לבחירות נוספות, בתקווה שאולי הפעם יתרחש נס; מבלי להבין שהמקדש הזה, שלא ריפא בעבר, גם הפעם לא ירפא.. همه ما خیلی خوب می دانیم که تغییرات واقعی چگونه شکل می گیرند؛ حتی اگر در ظاهر مخالفت کنیم و حتی اگر شهامت بیان حقیقت را نداشته باشیم. تحولات سیاسی در ایران راه حل آسان و میانبر ندارند. متاسفانه فرصت های ملت ایران برای ایجاد تحول یکی پس از دیگری از دست می روند و تاریخ هم هیچگاه معطل یک ملت بازنده نمی ماند.

כיום, הרפובליקה האסלאמית נמצאת בתחילת הדרך שמדינות כמו צפון קוריאה עברו לפני שנים; בסוף הדרך הזו, לא יישאר דבר בשם האומה האיראנית ודבר בשם החברה האזרחית האיראנית בתוך המדינה שירצה ליצור שינוי.. עדיף שנחשוב על פתרון לפני שנתחרט על הימים וההזדמנויות האבודות האלה..