תג: חסין רונאגי מאלכי

קראתי לאחרונה כמה דברים: האם עלינו להתנגד להמשך כליאתו הבלתי חוקית של מוסוי? האם אנחנו, אלה שלא ראו שום דבר זהב בחומייני ובתקופתו, קבוצה שאינה מאמינה בעקרונותיה ובתכונותיה של השיטה האסלאמית ואינה הוזה לרפורמותיה, מחויבים להגן על זכויותיהם של המנהיגים הרפורמיסטיים? כשהנחש מוטל — אדם שאומר שהוא מאמין בעיקרון של המערכת — המעצר הופך לבלתי חוקי ובהתנהגות לא הגיונית להזמין את אכבר האשמי למועמדותו של מושא שביתת הרעב — התירוץ האחרון לאסיר חסר הגנה להשיג את זכויותיו הבסיסיות ביותר במחיר חייו. — האם עלינו להתנגד למאסר הבלתי חוקי הזה או להתבדח עבורו בשיתוף עם המערכת האסלאמית ולשלוח אותו לבלטרין לטובתו?

לפני כמה שבועות, עיתונאי ישראלי שאל את ג'וואד זריף על מצבו של מג'יד תווכלי, אסיר תנועת הסטודנטים, והוא השיב שאינו מכיר את תווכלי כלל.. חוסר ההיכרות של השר עם תווכלי עורר גל של תגובות מחאה מצד בלוגרים; עד כדי כך שזריף נאלץ להכחיש את הנושא לחלוטין..

אבולפזל עבידיני הוא עיתונאי וחבר במפלגה הפאן-איראנית, שנידון ל-12 שנות מאסר בגין הפצת תעמולה נגד המשטר. בהתחלה החזיקו אותו בכלא אחוואז. באותה תקופה הוא הוכה מספר פעמים על ידי רשויות הכלא והאסירים הערבים המפרקים; עד שבשנים רבות של מאמצים ב- 89 הועבר לכלא אווין בטהראן.

שנה שעברה קרה מקרה בכניסה 350 אווין, שפגעה בחייהם של כמה אסירים פוליטיים באגף זה, כולל אבולפזל עאבדיני.. הסיפור קשור למותו של בלוגר צעיר מהמעמד העובד של החברה. — כמו אבולפזל עצמו. — שעונה על ידי פקידי הכלא ולאחר התעללות רבה נהרג.. שמו של הבלוגר הזה היה סתאר בהשתי, ולא הייתה לו שום עבירה מלבד בלוגינג והבעת דעותיו.. בהשתי עונה ומת תחת עינויים.. בניגוד לציפיות הרוצחים, החברה הגיבה בחריפות למקרה זה; ולמרות שב"רפובליקה האסלאמית" אין דבר כזה כבוד; רצח סתאר בהשתי בסופו של דבר פגע במשטר..